פסק דין חלקי בתיק סע"ש 24358-04-13

בעקבות בקשתו לסלק על הסף את התביעה כנגדו

1.       נתבע מס' 3 (שייקרא להלן: " הנתבע"), ביקש לסלק את התביעה כנגדו על הסף. התובע הגיב על הבקשה והביע התנגדות לה. נתבעים מס' 1 ו-2 קיבלו הזדמנות להגיב על הבקשה, אך לא עשו כך.

2.       כפי שעוד יפורט להלן, מצאנו כי דין בקשתו של הנתבע להתקבל, וכי אכן - יש לסלק את התביעה כנגדו על הסף. לפיכך, ניתן על ידינו פסק דין חלקי זה, אשר מתייחס לנתבע מס' 3 בלבד. גם לאחר פסק הדין החלקי, תימשך התובענה כנגד הנתבעים האחרים.

פרטים בעניינה של התובענה

3.       בטרם נבהיר מדוע סברנו כי נכון לקבל את בקשת הנתבע לסלק על הסף את התביעה כנגדו, נביא מספר פרטים על מהות התביעה.

מובהר כי האמור בסעיפים 4-8 להלן, מבוסס על טענות התובע כפי שהן בכתב התביעה. אין מדובר כאן בקביעת עובדות שיחייבו את הצדדים לתובענה בהמשך ההתדיינות, או שיקשרו בדרך כלשהי את המותב שידון בתובענה לגופה.

4.       התובע עבד אצל נתבעת מס' 2 (שתיקרא להלן: " המדינה" או " משרד הבטחון"), בין השאר, כקצין תגמולים במחוז הצפון של משרד הבטחון. בתפקידו זה טיפל התובע בענייניהם של נכי צה"ל.

5.       בזמן שהתובע כיהן בתפקידו כקצין תגמולים, הוא הגיש הודעת ערעור על החלטת ועדה רפואית מחוזית שנתנה החלטה בעניינו של נכה צה"ל. עקב אותה הודעת ערעור הגיש אותו נכה תביעה אישית כנגד התובע, שנסמכה על הטענה שהתובע ביצע כנגד הנכה עוולה של הוצאת לשון הרע.

6.       התובע ביקש כי המדינה תייצג אותו בהגנה בפני התביעה האמורה, וכי תוענק לו חסינות מפני התביעה, אך בקשותיו לא התקבלו.

7.       לפיכך, דאג התובע להתגונן בעצמו כנגד התביעה, ואף הגיש הודעה לצד שלישי כנגד המדינה וכנגד גורמים שונים אחרים במשרד הבטחון (אשר דווקא זכו להיות מיוצגים מטעם המדינה בהתגוננותם מפני ההודעה לצד השלישי שהתובע הגיש).

8.       התובע ביקש כי תתכנס בעניינו ועדה משרדית (בהתאם לסעיף 43.734 לתקשי"ר) אשר תקבע כי הוא זכאי לשיפוי על הוצאותיו בשל התגוננותו בתובענה האמורה, אלא שועדה כזו לא התכנסה. (לועדה זו ייקרא להלן: " הועדה המשרדית").

9.       על סמך טענותיו העובדתיות כפי שתומצתו לעיל, עותר התובע, בתובענה שבפנינו, לחייב את המדינה לכנס את הועדה המשרדית שתדון בבקשתו לקבל שיפוי על הוצאות ההגנה שלו מפני התובענה שהוגשה כנגדו. בנוסף, עותר התובע לפסוק לזכותו פיצוי בגין נזק ממוני בסך 50,000 ש"ח שלטענתו נגרם לו במהלך התגוננותו מפני התובענה שהוגשה כנגדו, וכן לפסוק לזכותו פיצוי נוסף בגין נזק בלתי ממוני. (נעיר כי בסוף כתב התביעה ביקש התובע כי הפיצויים האמורים ייפסקו לזכותו מבלי לפרט מי מבין הנתבעים יחוייב בו, אך בסעיף 39 לכתב התביעה עתר התובע שהפיצויים הנתבעים יושתו על הנתבעים "יחד ולחוד").

10.     עיקר טרוניותיו של התובע בכתב התביעה, מופנה כנגד המדינה וכנגד נתבע מס' 1, שהוא יו"ר הועדה המשרדית. התובע טוען בכתב התביעה טענות רבות בדבר התנהגותם של נתבעים אלה ובדבר מחדליהם הנטענים.

הנתבע (נתבע מס' 3) הוא יו"ר ארגון עובדי משרד הבטחון. טענת התובע בעניינו של הנתבע הובאה בסעיף 38 לכתב התביעה שבו נטען כי התובע, ששילם את מסי הועד, היה זכאי לקבל סיוע מארגון העובדים כמו כל עובד. כתב התביעה אינו כולל טענה ספציפית כלשהי בעניינו של נתבע מס' 3.

תמצית טענות התובע והנתבע בענין הבקשה

11.     הנתבע טען כי כתב התביעה כנגדו אינו מגלה עילה אישית נגדו, וכי הנתבע באופן אישי ממילא אינו יכול לגרום לכינוס הועדה המשרדית, ואינו יכול להביא לכך שהתובע יקבל הגנה משפטית מן המדינה או שיפוי מן המדינה.

12.     התובע טען בתגובתו כי יש עילת תביעה אישית כנגד הנתבע, לפחות בעניינים אלה: